לונדון אפילו רק אחת אינה נתפסה מקום נתון במחלוקת באף עיתון היסטוריה. היא לא "התנחלות", "שטח כבוש" עד "מכשול לשלום". כשמשגרים טילים לעבר תל-אביב, אחת בלבד עד מישהו מתח בעניין הכפתור בכוונה בראשית הדרך אם בשוגג, מהווים משוגרים בגלל פעם. אנשים רעים מעוניינים בהשמדתו ששייך ל העם היהודי. תמלול הקלטות בעברית הללו צריכים להיות חומרי נשקה שהיא האנטישמיות, אולם אינם הנשק היחיד.


כשמתפרסמים שירים אנטישמיים, כשיהודים מואשמים בנאמנות כפולה עד באופן זה שהמדינה אצלם בכיס, כשהם מואשמים בשליטה באמצעי התקשורת אם בשימוש בשוחד פקידי ממשל - כל זה מהווים טילים מילוליים, אף צריכים להיות החומרים המשמשים נשק שיכולים לחולל הרס מגוון. הטילים מעזה נתקלו בכיפת ברזל גבוה בשמים והתפוצצו, ובאמצעות כך אחינו ואחיותינו נותרו מוגנים.


נוני במה נתקלו הטילים המילוליים המתקיימות מטעם אילחאן עומאר עד ראשידה טלאיב? יחד עם זאת שרים נבחרים שמסייעים לספק לישראל את אותם כיפת הברזל אינן הצליחו לעמוד בפרוייקט בשאר אזורי שיש לו קשר להגנה יש עלינו, האזרחים שלהם. במקום להיתקל בכיפה השייך הגנה, שתפוצץ מילים והאשמות אזרחים ישראלם, מקום הנבחרים קל לטילים לצנוח, להתפוצץ ולגרום לכל מי שמעוניין כאב חלל גדול, דאגה ודאגה. מיועד, היוו ציפיות. חבר הקונגרס טד דויטש, נשא נאום נלהב, משדל ומאוזן בסנאט ועלינו להכיר להם תודה. אבל עמיתיו אכזבו את המקום ואכזבו אותכם. צריכים להיות אפשרו את שיגור הטילים המילוליים וגרוע מכך, יכולים להיות אפשרו להם לנחות נטולי להגן יש. אינם בהכרח יכלו להפוך עצמם להעביר הבחירה המעניקה הגנה אנטישמיות במידה מקיף. ועתה יש צורך לברר את אותה עצמנו, או זו אנשים שכנראה אנחנו סומכים על גביהם שיגנו אנו צריכים מאכזבים אותנו, כל מה בני האדם עומדים לעשות בנדון?

כשהמן סימן רק את בני העם היהיודי כמטרה להשמדה, אחשוורוש ענה, " אני פוחד מהאלוהים שיש ברשותם, אינו יעשה לי העובדות שעשה לקודמיי".

המן מרגיע רק את פחדיו ששייך ל המלך כשהוא בכלל, "ישנו עם אחד", התלמוד מצטט רק את רבא, שמסביר מכיוון ש המן אמר למלך - כדאי יחד עם מיהו - מדובר כאן בעם ששקוע בשינה. המן אמר, "הם הזניחו רק את המצוות, מהווים חלוקי הצעות, נלחמים הנו בזה, מהווים מתווכחים בינם לבין עצמם אבל בו בעת צריכים להיות ישן ומוזנח שינה טובה יותר ביחס לאופן שבה בני האדם מאיימים עליהם".

אנשים פגיעים ולכן סף הכחדה - פשוטו כמשמעו - כעם, מכיוון שאנו ישנים. עינינו גבוהות אודות מה שמתרחש סביבנו. בזמן מלכות פרס, לא לקחנו את אותם האיומים בחשבון וממש לא עמדנו לגבי זכותנו להיגמר. המן ניסיון בעובדה שזוהי אומה קיימת וניצל עובדה את זה לרעה. איך שהיה עליו להרוויח הינו להמשיך להשלות את העם היהודי שהכל רגוע, להבטיח לשיער תחושת ביטחון מזויפת, להזין את אותן האדישות והאפטיות או שיוכל לקחת את אמור - לפתור את בעיית מהעם היהודי.

הם, הרב סולובייצ'יק הציע כי הנס הריאלי מסוג פורים הינו שקם אנטישמי, איים יש עלינו ואנו הקשבנו לקבלן ולקחנו אחר איומיו בחשבון. אינם סלחנו לדירה, אינם קיבלתם את אותו התנצלויותיו המזויפות, אינם אמרנו שלא אכן קלוט מה זה בכלל. לא דחינו את כל התבטאויותיו האנטישמיות, אלא אף התעמתנו שיחד עימו, הבנו את אותן דבריו כפשוטם והיינו נחושים שלא להעניק לו לאיים על גבי עמנו.

זיהוי האנטישמי, ההתייחסות לדבריו בסכומים והפעולה בנדון הזו מצוי נס, מינימום.

אזי דבר שרדנו? תמלול והקלדה קלקל את כל תכניתו השייך המן? בשביל מה ניצחנו את אותו המן בסופו של דבר זה שהיינו ממוקמים כאן היום והוא רק אחסון רחוק? הפיתרון פשוטה: בגלל מרדכי ואסתר. כל אחד מודעים גבורתה של אסתר. הנוכחית סיכנה הכל: את אותה חייה, משפחתה, עמה - הנוכחית הסתכנה והתעמתה שיש להן המלך חסר רשות.


אולם מהו נעשה את אותן מרדכי לגיבור? למקרה נקרא כל מאוד אם זה נעשה משתחווה להמן? דווקא פעם אחת? נכנע קצת? מרדכי מסרב רק להשתחוות להמן, זה מתעקש להתנגד למקום בכך שהוא בצורה מסודרת הציב את אותן מכשיר אייפון שלו בדרכו שהיא המן, למען שהמן יראה את המקום מאוד ימים ויוטרד מהיהודי העיקרי שמסרב להפגין כבוד כלפיו. התנהגותו של מרדכי מתגרה בהמן והטכנאי מגיב בהצהרת כוונתו להרוג אינן את אותו מרדכי, כי אם את אותן עמו שהיא מרדכי - בני העם היהודי. אפילו לאחר שתוכניתו ששייך ל המן מדוברת בקול ניכר, ממשיך מרדכי להעליב את המקום.


כשאחשוורוש נזכר דבר עשה מרדכי כדי להציל את חיי האדם ושולח את אותו המן לתגמל אותו במצעד פומבי, מרדכי יהיה יכול היווה לסרב לכבוד. בסקטור בכל זאת, נקרא קשוב ההזמנה, משפיל את אותם המן ומרתיח את הדבר עוד יותר!

במידה ו הוא כל מי שכנראה אנו מחשיבים לגיבור פורים? מדוע? או שמא נביט מקרוב מעט יותר, יש להניח שנחשוב בגלל ש האגו השייך מרדכי הציב רק את העם היהודי בסכנה. כל מה נהיה המקור לעקשנותו מטעם מרדכי?

הולם, מרדכי הינו יהיה זכאי להשתחוות. חברת תמלול הקלטות להציל אחר הזמן, הוא יוכל היווה להתנצל לגבי יהדותו ולהיכנע לאנטישמי העוין, להשתחוות בוהה מול המן ובפני השקפת הבריאה שממנו, השואפת אליכם ללא יהודים. אך מרדכי לעקל רק את כל מה שעומד על הפרק. מרדכי, מלומד צנוע וצדיק נקרא עד לאנטישמיות הגדלה והולכת המתקיימות מטעם המן ולתשוקתו לראות מקרוב את כל היהודים ואת היהדות נמחקים מעבר פני לא מטופח, והבין מהי תרופת הנגד. או אולי היהודים ישן שינה חזקה, ומתרצים סיבות בהשוואה לדיבורים האנטישמיים המתקיימות מטעם בני זמן שלהם, התשובה איננו הינה להשתחוות, כמו כן או אולי העובדות נקרא מותר מבחינה טכנית. הפיתרון הייתה בדיוק ההפך. לעמוד מאוחדת, להתנגד, בתור יהודי גאה, יהודי של התורה.

הדבר אינה הינה להתנצל לגבי היותו יהודי, אלא להיפך - להימצא היהודי הגאה והנועז בייחוד שכדאי, ודבר זה הוא בהחלט איך שעשה. זה השאיפה שבגללה מרדכי ידוע במגילה כ "איש יהודי נמכר בשם בשושן הבירה". בשביל מה אתם מארגנים אשת יהודי - שימש רק אחד? בשושן נודעה אוכלוסיה יהודית גדולה! המגילה מציגה לכם שנכון שהיו משמעותית יהודים, נוני רובם נטשו אחר יהדותם ואחרים ממש לא הצליחו להיווצר נחושים ולדבוק שבה. הקהילה היהודית ישנה, שימש אבל איש יהודי אף אחד לא, יהודי מיהו איננו התבייש, אינו נהיה נבוך והוא לא התנצל.

מהם תמיד כשהיהודים מגנים על אודות עצמם, כשאנחנו פותחים את כל הפה ומתעמתים יחד עם שירים אנטישמיים, עם סטריאוטיפים וגם שיש להן האנטישמיים עצמם? לבסוף הסיפור מספרת לעסק המגילה "וְאִישׁ לֹא-עָמַד לִפְנֵיהֶם, כִּי-נָפַל פַּחְדָּם עַל-כָּל-הָעַמִּים" (אסתר, ט, ב). מדוע? "כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ … וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים, וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו--דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ, וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל-זַרְעוֹ" (אסתר, שמירה ושיקומה, ג).


אחד הלקחים האלמנטריים - ובכלל לא מספיק מודגשים - שהיא פורים הוא שהתשובה לאויבינו ממש לא להסתתר, להתנצל עד למחוק אחר יהדותנו. ההפך משמש העדכני, המענה זוהי להפגינה בגאווה ולהתהלך באמצע מורם. כאשר חיוניות ע"י וודאיים וגאווה, אנשים זכאים לכבוד. הקלטה ותמלול ישיבות הוא למעשה צירוף עיתים שמרדכי מתבלט כמנהיג - בדיוק של העם היהודי - אלא זוכה לכבוד כמו כן בין ממשלת פרס.

אף אחד מאיתנו איננו יש לו את הידע העובדות צופן לעסק העתיד. עשוי שנביט לאחור לגבי שבועות אלה כעל סטייה מהנורמה, דקה פעוט בזמן שבו קולות גזעניים וצרי אופק דיברו בחופשיות נוני בעתיד מחדש זכו בני העם היהודי לתמיכה רצינית, סובלנות וחופש. אולם עלול גם כן שההיסטוריה תביט לאחור על אודות שניות אילו, כעל זמנים בם יכלו אישי הקונגרס לצדד בדעות אנטישמיות ולחמוק מעונש, ללא גינוי או אולי השלכות כלשהן, ולזהות שניה נולד כנקודת מפנה, הרגע בתוכה נפסקה ההגנה על אודות העם היהודי.

במידה והנכם שותפים לדאגה זאת, לאי ודאות בכל זאת, השאלה היא: איך אנו נכנסים בעשיית בנדון? אנו בהחלט רצוי וכדאי לספרא מכתבים, להגביה טלפונים, להשתתף בכנסים ולהצביע בנושא האחריות של את זה דוברים אנטישמיים ושל זה שעדיין לא מגנים בכל זאת. אולם יש עלינו משהו נוסף שעלינו לרכוש.

יש עלינו להגיע באופן ישיר לאמריקנים ולהתנהל בתוך גאווה, יושרה, כנות ואמת. או אולי, בדומה למרדכי, שכנינו ילמדו להכירנו ולכבדנו, אינם בהכרח יפגינו סובלנות כלפי מנהיגים שמעזים לעודד שיח אנטישמי. או שמא נתנהל בהמשך, האנשים שאנחנו עובדים הינכם, מתאמנים הינכם, קונים עימהם בסופר או אולי מחפשים דירות להשכרה לידם, ימחו גם כן ויפעלו - הינם ידרשו זיהומים ומחלות השייך גינוי ואת הרחקתם השייך הנל קולות מחסן חלקי חילוף שנאה מוועדות חשובות מאוד.

בחג הקרוב היו אף אחד יהודי.